אורכידאה (פרדס חנה) בע"מ נ' ג'נח

פסק דין

תביעת פינוי המתייחסת לחלקה 257 (חלקה ארעית 13, להלן "חלקה 13") ולחלק הדרומי של חלקה 256 (חלקה ארעית 12 ב', להלן "חלקה 12ב'") בגוש 10119 בפרדס חנה.

א. מבוא:

1.ביום 30/12/99 רכשה התובעת, משיכון עובדים, זכויות חכירה במקרקעין הנמצאים בפרדס חנה והידועים כגוש 10119 חלקות 247, 245 עד 265 (להלן: "המקרקעין").

ע"פ האמור בהסכם המכר השטח שנמכר מורכב מ-37 מגרשי מגורים ומגרש מסחרי שהינם חלקות: 245 עד 265, ולמעט חלקה 248 (חלקה ארעית 4, להלן "חלקה 4"), ולמעט המחצית הדרומית של חלקה 249 (חלקה ארעית 5, להלן: "חלקה 5") – חלקות שהיו בהן פלישות (של משפחות אלנקווה ואוחנה) ועל כן לא נכללו בממכר, אם כי ניתנה לתובעת אופציה לרכוש גם חלקות אלו - "אם וכאשר יפונו מהפולשים".

עוד נרשם בהסכם כי ידוע לקונה על קיומה של פלישה מצד הנתבע לחלקה 12,ולמרות זאת חלקה זו הינה חלק מהממכר כאשר - "המוכרת פועלת משפטית לפינויים".

2.ביום 14/5/00 נחתם נספח להסכם המכר בו הובהר כי התובעת רכשה משיכון עובדים רק את מחציתה הדרומית של חלקה 12, כאשר מחציתה הצפונית נשארת בבעלות שיכון עובדים.

כן הובהר בנספח כי מאחר שבמחצית דרומית של חלקה 5, ובמחצית הצפונית של חלקה 4 קיימות פלישות, נרכשות על ידי התובעת רק המחצית הצפונית של חלקה 5, והמחצית הדרומית של חלקה 4, כאשר בידי שיכון עובדים נותרת המחצית הדרומית של חלקה 5 והמחצית הצפונית של חלקה 4.

ע"פ האמור בנספח התחייבה שיכון עובדים לטפל בהסרת הפלישות מחלקות 4 ו-5, ואולם הוסכם כי "אם תושג פשרה על פיה ירכשו הפולשים את שלושת המגרשים (הכוונה למחצית צפונית של חלקה 12, מחצית דרומית של חלקה 5, ומחצית צפונית של חלקה 4 – לא במקור – ע.ב), אזי תינתן עדיפות לפשרה והאופציה לא תחול – כאשר טרם השגת הפשרה תינתן לתובעת זכות סירוב ראשונה לרכוש את 3 יחידות הקרקע ע"פ תנאי הפשרה אם תושג".

בשנת 2002 נחתמו, ככל הנראה, הסכמי מכר בין שיכון עובדים לבין אנשים אחרים למכירת המגרשים בחלקות 4 ו-5 (מחצית דרומית של חלקה 5 ומחצית צפונית של חלקה 4 – חלקות שכאמור לעיל לא נמכרו לתובעת בשנת 1999).

נוכח זאת פנתה התובעת לבית המשפט המחוזי, ובהתאם לפסק דין שניתן ביום 13/10/02 נקבע, ע"פ הנטען, כי התובעת זכאית לרשום זכויות גם במגרשים אלו.

3.הזכויות במגרשים שנרכשו נרשמו על שם התובעת בלשכת רישום המקרקעין בחודש 11/09. הוצגו נסחי רישום לכל החלקות פרט לחלקה 12, ולחלקה 4. כן הוצג הסכם חכירה בין התובעת לבין מנהל מקרקעי ישראל בנוגע לכל החלקות שנרכשו מיום 7/5/2000 ועד 6/5/2049.

4.הנתבע הינו בעל זכויות בחלקה 167 – חלקה הגובלת עם המקרקעין שרכשה התובעת. להבהרה יודגש כי חלקת הנתבע גובלת עם חלקה 12, שלגביה נזכיר כי התובעת רכשה רק את חלקה הדרומי, בעוד שחלקה הצפוני, בצמוד לחלקת הנתבע, נותר בבעלות שיכון עובדים.

להקלה על המשך קריאת פסק הדין מצורף תרשים המפרט את מספרי החלקות ומיקומם ביחס לבית הנתבע.

5.בתביעה דנן טוענת התובעת כי הנתבע פלש למחצית הדרומית של חלקה 12 ולחלקה 13, באופן שהציב בשטח מבנים ארעיים – קרוונים, אותם הוא משפץ לצורך פרנסתו.

נטען כי הנתבע פלש גם למחצית הצפונית של חלקה 12, הצמודה לביתו, ואולם מאחר שחלקה זו לא נרכשה ע"י התובעת – אין לה כל טענה בגין פלישה זו.

6.התובעת טוענת כי גילתה שהנתבע פלש לשטחה רק ב-2007 שאז דרשה ממנו לפנותו ברם הוא סרב ואיים על חייו של מנכ"ל התובעת (להלן:"דוידסון" ו/או "ראובן") אם התובעת תעמוד על פינויו מהשטח.

7.ביום 19/7/07 כרתה התובעת הסכם עם חברת מ.גדולים חדש 2007 בע"מ (להלן: "גדולים") לפיו מכרה לגדולים את זכויותיה בכל השטח שרכשה משיכון עובדים. במסגרת הסכם זה אף התחייבה התובעת לפנות את הנתבע מהמחצית הדרומית של חלקה 12, כאשר נטען כי פלישת התובע לחלקה 13 הינה פלישה טריה שנעשתה רק לאחר כריתת ההסכם עם גדולים – ומכאן שאין כל התייחסות בהסכם לחלקה זו.

8.גדולים מסרה לתובעת יפויי כוח לפעול בשמה לסילוק הנתבע מהמגרשים הרלבנטיים.

9.לאמור לעיל אוסיף כי בשנת 2007 (השנה בה מכרה התובעת את השטח לגדולים) הוגש כתב אישום נגד הנתבע בו נטען כי הנתבע עושה שימוש ללא היתר כדין בחלקות 13, 12, ובחלקה 167 - החלקה עליה בנוי ביתו.